זכויות עובדים חג השבועות

זכויות עובדים חג השבועות, המדריך המלא

ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל (מועדי ישראל) הינם –

שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח וחג השבועות.

לקראת חג השבועות הקרב, תזכורת באשר לעיקר זכויות העובדים בחג –

שעות העבודה בערב החג –

סעיף 2(ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע, כי ביום שלפני חג, שהעובד אינו עובד בו, לא יעלה יום עבודה על שבע שעות.  לפיכך כל שעת עבודה מעבר לשבע שעות תיחשב שעה נוספת.

במקומות עבודה, שעליהם חל צו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה לחמישה ימי עבודה, נקבע כי בערב חג, החל ביום שהעובד חייב לעבוד בו, יהיה יום העבודה של שמונה שעות בתשלום של תשע שעות או יום עבודה של שבע שעות בתשלום של שמונה שעות.  באשר ליום הכיפורים, צו ההרחבה קובע, כי העובדים יעבדו שש שעות בתשלום של תשע שעות. (צו ההרחבה קובע עוד כל מיני קריטריונים שלא נפרטם).

במקומות עבודה, אשר עבדו, במשך שנים, ארבע או חמש שעות בערבי חג ושולמו שמונה שעות, הופכת זכות זו במרוצת הזמן לנוהג ולתנאי בחוזה העבודה האישי של כל עובד ועובד (חוזה שבהתנהגות) ומשפט העבודה מכיר בזכויות אלו.

זכאות עובד חודשי, יומי ושעתי לתשלום עבור ימי החג –

עובד חודשי (ללא קשר לוותק העובד) – זכאי לדמי חגים מתחילת עבודתו.  כלומר שהעובד זכאי למשכורתו המלאה, בלי שינוכו ממנה הימים שבהם הוא נעדר בשל החגים, והעיקרון שעובד זכאי לתשלום משכורתו החודשית המלאה ללא קשר למספר ימי העבודה, או המנוחה השבועית אשר חלו באותו חודש, ובלבד שעבד את כל ימי העבודה האפשריים, שבהם הוא מחויב באותו החודש.

עובד שעתי ויומי – חובת תשלום ימי חג לעובד שעתי/יומי חלה על כלל המעבידים במשק.  החובה הינה לשלם לעובד, לאחר שלושה חודשי עבודה במקום העבודה אם הוא לא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג (יום לפני החג ויום לאחריו) אלא בהסכמת המעביד, תשלום מלא בעבור 9 ימי חג (ראה ימי חג לעיל).  יודגש, כי מעבידים, הכפופים להסכם קיבוצי או לצו הרחבה ענפי או לחוזה אישי או לנוהג אשר קובעים הוראה שמיטיבה עם העובד מעבר לקבוע בצו ההרחבה האמור, יהיו מחויבים על פי ההוראה המיטיבה.

עובד המועסק ביום החג –

דין עבודה בימי חג כדין עבודה בימי מנוחה השבועית דהיינו המעביד ישלם לעובד בעד שעות אלה שכר עבודה לא פחות מ 1.5 משכרו הרגיל כלומר יש לשלם לעובדים בעבור עבודתם בחג לפחות 150% משכרם (תוספת של 50% משכרם) יודגש, כי מעבידים, הכפופים להסכם קיבוצי או לצו הרחבה ענפי או לחוזה אישי או לנוהג אשר קובעים הוראה שמיטיבה עם העובד מעבר לקבוע בצו ההרחבה האמור, יהיו מחויבים על פי ההוראה המיטיבה.

הערה חשובה – אם העובד עובד בחג, שלא מתוך בחירה אלא מתוך כורח, זכאי הוא לתשלום בעבור אותו יום כיום עבודה יהיה זכאי לתוספת של 150% בנוסף למשכורת דהיינו גמול של 250%.

המאמר הובא למתן מידע כללי בלבד ואינו מהווה מתן חוות דעת ו/או ייעוץ מקצועי ו/או משפטי ו/או אחר.