הוראות ניהול ספרים תקנות מס הכנסה

הוראות ניהול ספרים תקנות מס הכנסה המדריך מלא

כחלק מתכנית המדריכים של משרד רואה החשבון דוד בן משה, רואה חשבון בירושלים אנו מציגים את הוראות ניהול ספרים תקנות מס הכנסה, מי החייבים בניהול ספרים ומה צורת ההתנהלות מולם.

הסעיף הרלוונטי בחוק.

סעיף 130 לפמ"ה (פקודת מס הכנסה – להלן "הפקודה") מסמיך את הנציב להורות על ניהול פנקסי חשבונות וכן לקבוע את הנהלים הקשורים לדרך ניהולים של פנקסים אלו.

מכוח סעיף זה נקבעו הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) המסבירות מהם אותם פנקסים ואיזה סוג פנקסים צריך לנהל כל עוסק.

לאותן הוראות מצורפות 16 תוספות (א' – ט"ז) שנותנות הבחנה בין סוגי העסקים והעוסקים ומבהירות אילו ספרים כל אחד ואחד חייב לנהל בהתאם לטיב עסקו ועיסוקו.

כאשר בביקורת מטעם רשויות המס מתגלים ליקויים מהותיים בספרים – רשאי פקיד השומה לפסול את הספרים והתוצאה יכולה להיות חמורה – שומה לפי מיטב השפיטה ("שחיטה"), אי הכרה בהפסדים ובחובות אבודים, עיכוב החזר מס ביתר וכו'.

על החלטה לפסילת הספרים רשאי הנישום או המוסד להגיש בתוך 30 ימים מיום קבלת הודעת הפסילה ערר לוועדה לקבילות פנקסים, שהחלטתה הינה סופית.

בין היתר, הוראות ניהול ספרים מציינים מהי תקופת השמירה ואופן השמירה של מערכת החשבונות, מקום האחזקה של מערכת החשבונות והגדרות נוספות רלוונטיות שלא יפורטו במאמר זה.

 

נקודה חשובה – המאמר סוקר את הוראות ניהול ספרים (בקצרה) לפי פקודת מס הכנסה ולא לפי מס ערך מוסף, כאשר למס ערך מוסף נקבעו הכללים לפי סעיף 66 מכוח חוק מע"מ.

נביא בתמצית ועל קצה המזלג את הוראות ניהול ספרים לפי התוספות לעיל באופן כללי וכמובן, כל עוסק ועסק ייבחנו לפי המבחנים הכלולים בהוראות אלו, ובהתאם לכך ייקבעו אופן הרישום וניהול ספרי חשבונות של עסקו.

האמור לעיל מתייחס לעוסקים מורשים, לעומת עוסק פטור החייב לנהל לפחות "שוברי קבלה" או "ספר פדיון יומי" ו"תיק תיעוד חוץ" (כהגדרתם בהוראות ניהול ספרים).

להלן טבלת תוספות ניהול ספרים –

תוספת לניהול הספרים	מהות
תוספת א'	יצרן – נישום שעסקו או חלק מעסקו ייצור מוצרים
תוספת ב'	סיטונאי – שעסקו או חלק מעסקו מכירת טובין מתוצרת זולתו ליצרן.  סיטונאי או לקמעונאי או לבעל עסק אחר, אשר הטובין משמשים אצלו כמלאי וכן סוכן של יצרן או של סיטונאי הפועל בשמו הוא לעניין זה – סוכן בסיטונות.
תוספת ג'	קמעונאי (כולל עוסק יחיד כהגדרתו בתוספת) – נישום שעסקו או חלק מעסקו מכירת טובין מתוצרת זולתו לצרכן.  או גם למי שאינו צרכן אם היקף המכירות למי שאינו צרכן הוא בלתי ניכר או באורח מקרי בלבד.  לרבות סוכן המוכר לצרכן בשמו הוא.
תוספת ד'	קבלן – נישום שעסקו או חלק מעסקו ביצוע עבודות בנייה (החל ב 14.3.90) למעט עבודות שיפוצים ותיקונים בבניינים.
תוספת ה'	בעל מקצוע חופשי – נישום העוסק במקצוע של אגרונום, אדריכל, הנדסאי, חוקר פרטי, טוען רבני, טכנאי, טכנאי שיניים, יועץ לארגון, יועץ לניהול, יועץ מדעי, יועץ מס, כלכלן, מהנדס, מודד, מנהל חשבונות, מתורגמן, עורך דין, עורך פטנטים, רואה חשבון, שמאי וכן בעל מעבדה כימית או רפואית.
תוספת ו'	רופא – לרבות פסיכולוג, פיסיותרפיסט, וטרינר, רופא שיניים ומרפא שיניים.
תוספת ז'	בעל בית ספר לנהיגה – לרבות מורה לנהיגה שאינו עובד שכיר.
תוספת ח'	בעלי בתי ספר – שבו לומדים או מתחנכים תלמידים באופן שיטתי לרבות גן ילדים.  וכן בית ספר שבו ניתנה הדרכה מקצועית, עיונית או מעשית, לרבות הדרכה לאומניות ולספורט לקבוצות, שבכל אחת מהן לא פחות מ 5 מתלמדים אשר הופעלו באותה שנת מס.
תוספת ט'	סוחר או מתווך מקרקעין – נישום שעסקו או חלק מעסקו מסחר או תווך בזכויות במקרקעין.
תוספת י'	סוחר או מתווך רכב – נישום שעסקו או חלק מעסקו מסחר ברכב או תווך בקניית רכב במכירתו והחלפתו.
תוספת י"א	נותן שירות – נישום שעסקו או חלק מעסקו מתן שרות לעסק אחר או לצרכן ואשר לא נכלל באחד ההגדרות הספציפיות האחרות דלעיל.  בין נותני שרות כלולים בעיקר – מבלי לפגוע בכלליות ההגדרה – בעל אולם מסיבות, בעל בית מלון ופנסיון, מחנה נופש או בית הבראה, בעל כלי רכב להובלה בשכר של מטענים או נוספים, וכן מארגן הובלות מטענים לשם ביצועה בידי אחרים.  בעל מוסך, בעל עסק להשכרת רכב וכו', נותני שיפוצים ותיקונים בבניינים, בעל מסעדה (כולל בעל עק המעסיק מלצרים) ובעל מונית.
תוספת י"ב	חקלאי – נישום בעל הכנסה מחקלאות לרבות הפעלה, השכרה, או החכרה של כלים או ציוד חקלאיים.
תוספת י"ג	בוטלה.
תוספת י"ד	בעל תחנת דלק – לרבות תחנה סיכה ורחיצה של מכוניות.
תוספת ט"ו	סוכני ביטוח
תוספת ט"ז	יהלומנים – נישום שעסקו או חלק מעסקו, עיבוד, מסחר ותיווך ביהלומים, או באבני חן (אודם, ברקת או ספיר).

בתוספות אלו נקבעו אופן הרישום והפנקסים שעל הנישומים לנהל בהתאם למבחנים השונים (המבחנים העיקריים הם מחזור העסק,ומספר מועסקים בעסק כאשר קיימים עוד מבחנים רלוונטיים לענפים מסוימים)

כמובן שתוספות אלו מחולקות לתתי סעיפים הקובעים את רמת ניהול הספרים ושיטת הרישום בספרים.

 

נאמוד על הבדלים בין הנהלת חשבונות כפולה לבין הנהלת חשבונות חד צידית.

ההבדלים מובאים במאמר זה, היות וחלק מהעוסקים, צריכים לנהל את ספרי העסק לפי השיטה הכפולה (בסיס מצטבר) וחלקם לפי השיטה החד צידית (בסיס מזומן).

כמובן כל עוסק, לפי התוספת שאליו הוא משתייך ולפי עמידה במבחנים של אותה תוספת שיחייב את העוסק בשיטת ניהול הספרים המתאימה לו.

הגדרות –

• הנהלת חשבונות חד צידית – במערכת זו נרשמות רק ההוצאות וההכנסות של העסק.  מערכת זו נותנת מידע חלקי בלבד על העסק.  פלט של מערכת זו מפיק רק דוח רווח והפסד.
• הנהלת חשבונות כפולה – במערכת זו נרשמות כל הפעולות של הפיננסיות של העסק ותפקידה לתת תמונת מצב כוללת של העסק החל מנכסים של העסק, התחייבויות של העסק, הון העצמי של העסק וכמובן רווח והפסד של העסק.

 

 הנהלת חשבונות חד צידית (שיטת בסיס המזומן)

כאמור, המערכת היא יותר 'פשוטה' ובה נרשמים רק הוצאות והכנסות של העסק.

עיתוי ההכרה בהכנסות ובהוצאות נקבע לפי מועד קבלת התקבולים או תשלום ההוצאות בפועל.

 הנהלת חשבונות כפולה (שיטת המצטבר)

מערכת יותר מורכבת הואיל והרישומים הם יותר מורכבים.

במה דברים אמורים? – כחלק מעבודת הנהלת החשבונות יש לבצע התאמות בנקים, ספקים/לקוחות והתאמת כרטיסים אחרים לצורך שלימות ונכונות המערכת.

כפועל יוצא מהנ"ל ניתן להבין שעלות הנהלת החשבונות הכפולה גבוה יותר היות ומצריכה זמן והשקעה במידה רבה יותר מאשר הנהלת החשבונות החד צידית.

כל האמור נאמר בלשון זכר ומתייחס גם לנקבה.

ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.  כל המסתמך על האמור בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.